האם שכר המורים גבוה או נמוך?

 

בשורה התחתונה ניתן לומר כי השכר של רוב המורים הצעירים הוא נמוך מאוד (כ-5,800 ש"ח)*, וחולפות שנים רבות (10-15 שנה) עד שהוא משתפר. מדובר בשכר שלא מאפשר קיום בכבוד במדינת ישראל, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעובדים בעלי השכלה אקדמית. השכר הנמוך גם מסביר את אחוז העזיבה הגדול של מורים בתחילת דרכם.

 

בקרב המורות הותיקות, מוותק של 15 שנים והלאה, השכר מתחיל להיות סביר. כמו כן, השכר של המורים הצעירים בתיכון גבוה מאלו של חבריהם ביסודי-חט"ב והוא גם משתפר מהר יותר, לאחר שנים רבות של עבודה הפער בין המורים בתיכון ליסודי-חט"ב מצטצם והופך ללא משמעותי.

בנוסף לכך, ניתן לומר שהשכר הממוצע של מורים (11,500 ש"ח) לא מייצג, וזאת ככל הנראה משום שהוותק הממוצע של המורות הוא גבוה, והוא מעיד בעיקר על כך שמורים צעירים לא שורדים את השנים הראשונות ועל כך שחסר דם חדש במערכת החינוך.

 

ועכשיו המספרים:

רוב המורים ישתכרו בתחילת דרכם כ-5,800 ש"ח, מדובר בשכר נמוך מאוד לבוגר תואר ראשון שגם השקיע בלימודים נוספים לתעודת הוראה. כעבור שלוש שנים השכר "יטפס" באלף ש"ח אל עבר ה-6,500 ש"ח. אחרי שבע שנים אל עבר ה-7,500, ואחרי עשר שנים כ-8,400. רק לאחר 12-15 שנה במקצוע שכר המורה יעבור את ה-10,000 ש"ח.

מורים בתיכון מקבלים יותר - בתחילת דרכם בתיכון משתכרים טוב יותר מעמיתיהם ביסודי ובחטיבה. השכר ההתחלתי של מורים בתיכון הוא כ-6,500-7,000 והוא מטפס מהר יותר מהמורים ביסודי-חט"ב. תוך שלוש שנים השכר כבר עולה ל-7,500-7,800 ש"ח, אחרי שבע שנים אל עבר ה-9,000, וכעבור 12-15 שנה הוא יגיע כבר ל10-11 אלף ש"ח בחודש.

שכר המורים גבוה יותר בשל ההבדלים בין הרפורמות השונות, רפורמת "אופק חדש" נוגעת לגננות ולמורים ביסודי ובחטיבה, ורפורמת "עוז לתמורה" נוגעת למורים בתיכון, כאשר באופן כללי רפורמת עוז לתמורה מתגמלת יותר בשכר.

שכר המורים בתיכון גבוה יותר גם כי יש יותר תוספות אפשריות לשכר הבסיס, תואר שני משפיע באופן משמעותי יותר על שכר הבסיס, הכנה לבגרות (שלא קיימת ביסודי-חט"ב) מוסיפה גם היא כמה מאות שקלים, ותוספות אחרות כמו חינוך או רכזות נגזרות משכר בסיס גבוה יותר. מורה-מחנכת בתיכון, בעלת תואר שני שגם מכינה לבגרות 5 יחידות, תשתכר כעבור 7 שנים כבר כ-11,500 ש"ח, וכעבור 15 שנה כ-13,300 ש"ח, מה שמתקרב יותר לשכר הממוצע במגזר הציבורי.

חייבים לציין שהפער בין מורים ביסודי ובתיכון עומד בניגוד לתמונת המחקר העדכנית לפיה ככל שהגיל צעיר יותר כך החינוך משמעותי ואפקטיבי יותר.

איך השכר הנמוך משפיע על מערכת החינוך והחברה הישראלית?

 

עד כה, המסקנות שהוצגו היו ברורות יחסית שכן הם נשענו על מספרים, ועם מספרים קשה להתווכח. אבל השאלה המעניינת באמת היא איך נתוני השכר של מורים משפיעים על החברה הישראלית, וכאן אנחנו כבר נכנסים למסקנות פחות חד משמעיות.

משרד החינוך מתקשה בגיוס כוח אדם איכותי

לא מעט אנשים איכותיים שוקלים ללכת להוראה, אבל השכר הנמוך מכריע בסופו של דבר וגורם להם ללכת למקצועות אחרים. יש קבוצה לא גדולה של אידיאליסטיים מוכשרים שבוחרים במודע בחיים של צמצום כלכלי. אבל זה לא סוד שממוצע הפסיכומטרי במכללות להוראה נמוך יחסית למקצועות אחרים. כל עוד לא תהיה רפורמה משמעותית שתתייחס גם להעלאה של השכר ההתחלתי של המורים, המערכת תתקשה להיות אטרקטיבית עבור צעירים מוכשרים.

חלק לא מבוטל מכוח האדם האיכותי מגיע דרך תכניות מצוינות שמושכות מועמדים איכותיים, ומסבסדות את הלימודים לסטודנטים. אבל התכניות הללו ממומנות בחלקן הגדול על ידי עמותות ותורמים פרטיים. מדובר באורות קטנים באפלה, ולא במהלכים שיכולים לשנות את הפרופיל של המורים בהיקפים משמעותיים.

 

בפריפרייה המצב רע יותר וטוב יותר

מכיוון שבאופן עקרוני שכר המורים לא משתנה מאזור לאזור, בפריפרייה שם השכר הממוצע נמוך יותר, מורים מרוויחים יותר ביחס לסביבתם. שכן שכר של 11 אלף אולי נחשב נמוך באזור המרכז, אבל הוא נחשב סביר ולמעלה מכך באזור קריית שמונה, וגם מאפשר איכות חיים גבוהה יותר.

בנוסף לכך, הדבר נכון גם לפריפרייה החברתית, אם במגזר היהודי שכר של שמונת אלפים ש"ח נחשב נמוך, במגזר הערבי (והחרדי) הוא נחשב סביר, ושכר של 11 אלף הוא כבר שכר גבוה. מכאן שנוצר תהליך חיובי שמתמרץ דווקא את הטובים בפריפרייה החברתית ללכת להוראה. אך יש לו גם תופעות שליליות – למורים במגזר היהודי יחסית קל למצוא עבודה, אבל יש הצפה בהיצע של מורים במגזר הערבי וקשה למצוא שם עבודה. בנוסף לכך, למרות התמריץ של המורים לגור בפריפרייה, חלק גדול מהמורים מעדיפים להישאר לגור באזור המרכז מטעמים אחרים.

הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים

מערכת החינוך היא מערכת נשית, ויש רוב דומיננטי מאוד לנשים על פני גברים. הגורם לכך הוא לא רק השכר הנמוך, אלא תנאי העבודה שכן לוח החופשות בבית הספר הוא נוח יותר עבור הורים. לאור העובדה שבחברה הישראלית עדיין גידול הילדים נתפס כתפקידה של האישה, מקצוע ההוראה קורץ יותר לנשים שמבקשות לשלב גידול ילדים עם קריירה.

באופן אישי, כותב שורות אלו הוא גבר (הוא לא בחר זאת), והוא יכול להעיד שתפיסת הזהות העצמית של גברים במערכת החינוך היא מאתגרת. שכן הבחירה של גבר במקצוע ההוראה לעיתים מעוררת פליאה, לעומת נשים שפחות זוכות לתגובות כאלו. לא פעם יצא לי לשמוע את המילים "כל הכבוד", כאשר הסאבטקסט שלהן הוא "כל הכבוד שבחרת להקריב את העתיד הכלכלי שלך ואת הפרסטיז'ה שלך על מזבח החינוך".

בכל אופן, לאור התפיסה החברתית (הבעייתית) שמצפה מגברים לפתח קריירה גברים מרגישים נוח יותר ללכת וללמד בתיכון ואכן שיעור הגברים בתיכון גבוה יותר. זאת בשל שלוש סיבות – הראשון, שכר המורים (לפחות ההתחלתי) בתיכון הוא גבוה יותר. השני, השכר בתיכון מתמרץ יותר התמחות בקריירה (תואר שני ובעלי תפקידים). השלישי, לצערנו החברה הישראלית רואה במורה בתיכון מקצוע מכובד יותר מאשר מורה ביסודי. מורה בתיכון נתפס כמי שאחראי על חינוכם של בני נוער, ואחראי על הישורת האחרונה לפני האוניברסיטה, בעוד מורים ביסודי (נתפסים בטעות) בעיקר כבייבי סיטר. (זאת בעוד המחקר החינוכי מדגיש כי בגילאים הצעירים החינוך אפקטיבי יותר מהגילאים הבוגרים).

תקרת השכר והיעדר אפשרויות קידום גורמת למורים טובים לצאת מהכיתה

הוראה היא אחד המקצועות היחידים שבו אפשרויות הקידום מוגבלות – המורים יכולים לקבל תפקידים של רכזות או ניהול, אבל המשמעות שלהן היא אחת – מורים טובים ושאפתנים מלמדים פחות בכיתה. המשמעות של קידום בבית הספר יוצרת מצב פרדוקסלי של פחות שעות הוראה עם התלמידים. מצב זה מתעצם שבעתיים משום שהתמריץ הכמעט יחידי שמנהל בית הספר יכול לתת למורה מצטיין הוא תפקיד בבית הספר, שכן שכר המורים נקבע על פי נתונים כמו וותק, ובפועל מורה גרוע ומורה מעולה מקבלים את אותו השכר.

בנוסף לכך, אלו השואפים להשפיע מחוץ לגבולות בית הספר – באמצעות יוזמות חינוכיות שונות, בהכשרת מורים או במחקר, צריכים פעמים רבות לצאת מהכיתה ולעיתים גם לעזוב את המערכת. מדובר בתקרת זכוכית מובנה שמאלצת מורים רבים לבחור "כיתה או קידום".

השכר הנמוך ההתחלתי ושיטת הקידום יוצרים תנועת מלקחיים שמחד לא מתמרצת מועמדים איכותיים להיכנס למערכת החינוך, ומאידך המורים האיכותיים מתומרצים כלכלית ללמד פחות שעות בכיתה.

* כל המספרים במאמר זה מובאים בקירוב ואינם מדויקים, במידה ולקוראים יש תיקונים או הערות אשמח אם יעירו בתגובות בהמשך.

מקורות

אופק חדש – טבלאות שכר

http://www.blogmorim.org.il/wp-content/uploads/2015/07/morim-toar-2-2015.pdf

http://www.blogmorim.org.il/wp-content/uploads/2015/07/morim-toar-1-2015.pdf

עוז לתמורה – סימולטור שכר

http://www.igm.org.il/home_page.aspx?page=igm_item_side_info,174436

- כותב שורות אלו אינו יועץ פיננסי (אלא מורה) והדברים שהובאו כאן לא מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. כל הבוחר לעשות צעד כלכלי כזה או אחר עושה זאת על פי שיקול דעתו ואחריותו בלבד.

- במידה והתוכן כולל הפרה של זכויות יוצרים, בין אם בתוכן הדף עצמו או בתגובות, נא ליצור קשר מידיית עם הנהלת האתר, ואנו נדאג להסירו מיידית.

- מוזמנים להפיץ את הפוסטים באמצעות קישור, נא לתת קרדיט לכותבים. בכל מקרה, כל הזכויות שמורות למחברים.